חלומות
כולנו חולמים בשעת שינה. חלקנו זוכרים חלומות ואחרים לא, אך לעצם החלום, קבעו חוקרי השינה, יש ערך רפואי בין אם זוכרים אותו ובין אם לאו. רבות נכתב על חלומות ופשרם. עוד בתקופת התנ"ך, סיפורי החלומות של פרעה ושל יוסף זכו לפרשנות נבואית. בכל הזמנים אנשים ביקשו להיעזר במפרשי חלומות על מנת להבין את חידת החיים.
כאן, נתייחס לחלום באספקט הפסיכולוגי טיפולי שלו.
הסמלים בחלום מייצגים משמעויות שמקורן בתכנים שלהם מטען רגשי בעולם הלא מודע והמודע של החולם. הם מזכירים בדרך כלל קשיים רגשיים, חרדות ומערכות יחסים מורכבות. במפגש הטיפולי משמש החלום ככלי מקדם ומזרז להבנת תכנים מעולם הלא מודע של המטופל. הטיפול מאפשר התבוננות מחודשת במאוויים ובצרכים של המטופל, שלא תמיד הוא מודע להם ושאינם מגיעים לתודעתו.
בטיפול הפסיכדרמטי החלום מוצג באמצעות משחק. בהצגה זו ניתן להרחיב את החלום ולהשלים פרטים סמויים, הכל מעולמו ומפרי דמיונו של המטופל. הרחבה זו מאפשרת להציג בפני המטופל את רצונותיו, מאוויו, משאת נפשו בדרך ריאליסטית, חווייתית ובמסגרת בטוחה. בנוסף, טיפול זה מעורר אצל המטופל "הזמנת" חלומות חדשים, שאיתם אפשר לתרגל את האפשרות לשנות תפיסות, תבניות התנהגות ועמדות כלפי עצמו ובכך לשנות את המציאות.
מכאן ניתן להבין שהחלום בעולם הטיפולי של הפסיכודרמה הוא לא רק ניסיון לחדור אל התת מודע ולעקוף את מנגנוני ההגנה אלא גם נתינת לגיטימציה למטופל לרצות, לקוות, לשאוף ובקיצור- לחלום. הפסיכודרמה נותנת לגיטימציה למטופל לבטא בפומבי את חלומותיו ומאווייו.
מורנו, אבי הפסיכודרמה, הקדיש מקום חשוב ומרכזי בטיפול בחלומות. בפסיכודרמה, מתורגם החלום להתרחשות אקטיבית, והוא עובר תהליך שיחזור על הבמה תוך כדי הרחבה והפעלה של הדמויות והסמלים המופיעים בחלום.
על כך נמצא באוטוביוגרפיה של מורנו שהוא כתב לפרויד: "ובכן, ד"ר פרויד, אני מתחיל במקום שאתה מסיים. אתה פוגש אנשים במקום מלאכותי שהוא משרדך ואני פוגש אותם ברחוב, בבית שלהם, בסביבה הטבעית שלהם. אתה מנתח את החלומות שלהם ואני מנסה לתת להם את האומץ לחלום מחדש."
כוונתו של מורנו באמירה זו היתה להחזיר לאדם את האומץ להגדיר לעצמו את מאוויו, רצונותיו ומשאת נפשו. הטיפול הפסיכודרמטי הוא מעין טיפול בחלום כאשר עבר, הווה ועתיד משמשים בערבוביה ומתחברים ל"כאן ועכשיו". בדרך זו צלקות העבר של המטופל פוגשות את ה"חוזקות" שלו דהיום ויוצרות חווייה מתקנת.