top of page

בדידות

"לא טוב היות האדם לבדו" כך נכתב עוד בספר בראשית פרק ב'. זהו רעיון בסיסי המתאר את טבע האדם, הצורך שלו בחיים חברתיים, במגע אנושי ובקשר. 
המין האנושי צמח בתוך חברה שבטית, בקהילות, בכפרים ובמשפחות מורחבות. החיים בקהילה טבועים בכולנו ומשפיעים בצורה ישירה על עולם הרגש, ומחקרים עדכניים מעידים שגם על הבריאות שלנו. 

הבדידות היא יותר ויותר נחלת המאה שלנו, מאה הסוגדת לאינדיוידואליזם, מעודדת תחרותיות ומאפשרת ניידות קלה ופשוטה יותר על פני הגלובוס. כל אלו מאפשרים התרחקות מקבוצת האם, נדודים וחיפושים אחר חיים מאושרים יותר. גם השינויים הטכנולוגיים תרמו למהפך, במיוחד עם כניסת האינטרנט לחיינו. הוא מהווה אלמנט שכביכול מחבר ומקשר בין אנשים בכל קצוות העולם, אך בפועל, הוא משאיר אותם מבודדים בביתם מול המסך ומעצים את תחושת הבדידות כפי שהראו מחקרים כבר בסוף שנות התשעים. 

על כן, היום יותר מאשר בעבר, יש לתת את הדעת ומלוא תשומת הלב לתקשורת הבין אישית. אני אישית רואה זוגות יושבים בבתי קפה או מטיילים כאשר כל אחד רכון אל הפלאפון שלו מבלי להחליף מילה עם הפרטנר שלו.

 

 

כך גם חבורות אנשים, בני נוער ומשפחות – הנמצאים פיזית ביחד אך מתקשרים החוצה, אל העולם הוירטואלי. הניכור ההדדי וחוסר תשומת הלב והיחס לאחר, הקרוב, רק מגבירים את הניכור ואת הרגשות הקשים הנלווים לתחושת הבדידות. חשוב לשים לב - אנשים רבים חיים בהטעיה ובשקר שכאילו הם מחוברים. ההתנסות בתקשורת בין אישית ורכישת הכלים והמיומנות שבטכניקות הייחודיות שלה מחזירה לנו את המודעות למה שתמיד היה קיים, חשיבותה של תחושת השייכות. היא מלמדת אותנו שאחד ממקורות החוסן האישי נובע מחוזקה של קבוצת ההשתייכות. ניתן ללמוד ולרכוש כלים לשיפור מיומנויות תקשורת בין אישית והגדלת המודעות העצמית. כלים אלו שנלמדים בדרך חווייתית הופכים עם הזמן לחלק בלתי נפרד מאישיות המטופל ובכך חוסכים ממנו את הסבל המיותר מתחושת הבדידות. 

 

סיפורה של דנה מתאר טיפול בפסיכודרמה ותנועה באישה שסבלה מבעיית תקשורת ובדידות.

bottom of page