נועם היה סטודנט ללימודי פסיכולוגיה והגיע לסדנא פרטית של פסיכודרמה וטיפול בתנועה מתוך סקרנות ורצון לרכוש כלי טיפולי תוך כדי התנסות. 

למעשה, לימודי הפסיכולוגיה תפסו אותו בגיל מאוחר יחסית בחייו, גיל 33 כאשר כל השנים הוא לא ידע מה הוא רוצה מעצמו ולמה הוא מוכשר. פגישה פרטנית אישית מיקדה אותו ללימודי פסיכולוגיה ולהתחברות לקבוצת פסיכודרמה. 

בקבוצה, נהג נועם להתבדח על עצמו באומרו שוב ושוב "שלא הולך לו עם בנות". נועם היה גבר גבוה ונאה ולא ניתן היה להבין מהצהרותיו באם יש בהם אמת או זוהי דרכו לצחוק "בהפוך" על עצמו. ככל שהתהליכים בתוך הקבוצה הלכו והעמיקו, ויותר ויותר חברי קבוצה עשו פסיכודרמה והביעו עצמם בטיפול בתנועה, נועם הרגיש פחות בנוח בקבוצה עד שביקש לעבוד על נושא מסוים באמצעות הפסיכודרמה. 

הבעיה המוצהרת , להפתעת כולם הייתה: "אני לא מסוגל לשכב עם החברה שלי – היא מאוד אוהבת אותי אבל אני דוחה אותה בכל פעם מחדש כי אני לא מרגיש רצון לעשות סקס אבל היא כן מושכת אותי". 

הפסיכודרמה של נועם הובילה אותו לתובנה כי הוא לא יודע מה הרגשות שלו כלפי החברה שלו ושעליו להתנסות עם חברות חדשה. כמו כן, שהוא עצל וחושש לעשות שינוי ועל כן הוא נשאר אתה, לא משחרר אותה ולמעשה מאמלל אותה מאוד. היה עליו לתרגל התנסות חדשה, התנסות בפרידה ממנה ובניסיון חדש ליצירת קשר עם בחורה אחרת. 

במסגרת קבוצת הפסיכודרמה הוא התנסה בתהליך של פרידה ממנה והקושי החדש שהתעורר אצלו היה קשור לזיכרונות ילדות של היחסים הזוגיים בין הוריו, שהיו אנשים מסורתיים, כאשר נודע לו בחשאי כילד שאביו בוגד באמו ואמו הייתה בוכה בלילות. 

זיכרון זה הסביר את החשש מפרידה ואולי הסבר חלקי לקושי שלו לקיים יחסי מין. בשלב הזה הוא ביקש לעשות פסיכודרמה אישית עם המנחה וללא הקבוצה. כעבור מספר שבועות נועם עשה פסיכודרמה אישית מבלי לדעת מראש למה הדבר ייקח אותו אך היה לו הצורך ללכת עם הבעיה שלו עד הסוף . 

בפסיכודרמה האישית נועם נזכר שכילד הוא סבל מחוסר ביטחון וביישנות ולא השתתף באירועים חברתיים של בני גילו למרות שהיה תמיד מאוד אהוד, כיון שעד גיל 13 היה עושה את צרכיו במטה והריח והדחייה מגופו ליווה אותו כל חייו. את הסוד הזה שמר נועם לעצמו ואף על פי שהופעתו החיצונית הייתה תמיד מרשימה ואולי אף סקסית, תחושת הדחייה
מגופו והבושה חסמו אותו מלפתח מערכת יחסים אינטימית. מסתבר שחווית "הצרכים" לאורך כל השנים הייתה על רקע בכיותיה של אמו בלילות והבנתו את בגידת אביו בה. 

הפסיכודרמה האישית שחררה את נועם ממחסום הסוד והבושה, היא שחררה אותו מפחד משינוי, היא חיזקה בו את דימוי הגוף והנפש ואת הביטחון העצמי. נועם חזר לקבוצה כאדם חדש, שקט יותר ובטוח יותר. 
כעבור שנה הוא נישא לחברה שלו ונולד להם בן מקסים.